החלטה בתיק ב"ש 1802/08

1.       ערר על החלטת בית משפט השלום בחדרה ( כב' השופט מר חננאל שרעבי) מתאריך 6.3.2008 בתיק ב"ש 1412/08.

2.       נגד העורר הוגש לבית המשפט קמא כתב אישום המונה שני אישומים, המתייחסים לאירועים שאירעו בתאריך 28.2.2008.

          העורר מכור לסמים, והוא מקבל טיפול בתחליף סם מסוג אדולן. בתאריך 28.2.2008, הוזעקו שוטרים לתחנה לחלוקת תחליף הסם בחדרה, לפי קריאת עובדי התחנה, אשר ראו את העורר מוציא דבר מה מתא מטען של מכונית, וחששו שהוא עומד לפגוע במטופל אחר. אציין, כי מחומר החקירה עולה לכאורה, שהעורר מוכר לעובדי התחנה, ונראה כי קיים ויכוח בין עובדי התחנה והעורר, האם הוא זכאי לקבל טיפול באמצעות התחנה לחלוקת הסם בחדרה או באמצעות תחנה אחרת.

          מכל מקום, השוטרים הגיעו למקום וערכו חיפוש על גופו של העורר ובהסכמתו, ולא מצאו עליו דבר, ואחד מהם אף הביא לעורר בקבוק של תחליף סם מהתחנה. ואולם, משאמר השוטר לעורר, כי זה הפעם האחרונה שהוא מקבל את תחליף הסם בתחנת חדרה, ועליו לפנות לקבלת התחליף לתחנה אחרת, כעס העורר ודחף את השוטר. האירוע התפתח במהירות להשמעת איומים מצדו של העורר כלפי השוטרים, לרבות איום כי יפגע בהם. העורר ניגש לתעלה שבצד שביל הגישה לתחנת החלוקה, ואמר כי החביא שם אקדח באמצעותו בכוונתו לפגוע בשוטרים. כאשר שב והתקרב לאחד השוטרים, השוטר קרא לו לעצור ולא להתקרב אליו. העורר המשיך להתקרב לאותו שוטר, ואז השוטר הפעיל לעברו תרסיס פלפל. בהמשך הדברים העורר המשיך להשתולל ונעצר והובל לתחנת המשטרה.

          המשכו של האירוע, אליו מתייחס האישום השני, אירע בתחנת המשטרה. בתחנת המשטרה קלל העורר את השוטרת שהובילה אותו (ביחד עם שוטר אחר) לתא המעצר. כמו בית משפט השלום אף אני לא אצטט את הדברים המיוחסים לעורר. עוד נטען באישום השני, כי  במהלך הדברים העורר חשף את אבר מינו בפני אותה שוטרת ואף ירק עליה.

3.       לצד כתב האישום הוגשה בקשה להורות לעצור את העורר עד לתום ההליכים.

          בית המשפט קמא מצא, כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העובדות המפורטות בכתב האישום, והן דו"חות הפעולה שנרשמו על ידי השוטרים. עוד קבע בית המשפט קמא, כי קיימת עילת מעצר בשל מסוכנותו של העורר לשלום הציבור.

          במהלך הדיון בפני בית המשפט קמא הציע ב"כ העורר חלופת מעצר, אך בית המשפט קמא קבע, כי חלופת מעצר בעניינו של העורר אינה מאיינת את מסוכנותו, מה עוד, שהחלופת הספציפית שהוצעה אינה חלופה ראויה.

          על כן, בית המשפט קמא החליט להעתר לבקשת המשיבה, והורה לעצור את העורר עד לתום ההליכים.

          מכאן הערר שלפני.

4.       לטענת ב"כ העורר, לא היה מקום להורות על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים. לטענת ב"כ העורר, החקירה לא נערכה כראוי, שכן השוטרים המעורבים באירוע לא מסרו הודעות, וכל שיש בידי התביעה הם דו"חות פעולה שנרשמו על ידי השוטרים. לטענת ב"כ העורר, כאשר באירוע מעורבים שוטרים, יש לחקור אותם ולגבות מהם הודעות כפי שהדבר נעשה עם אדם אחר שעדותו מתבקשת. זאת ועוד, ב"כ העורר טען, כי אנשים אחרים שהיו עדים לאירוע ליד החתנה לחלוקת תחליפי הסם לא נחקרו, וכן לא נחקרו עובדי התחנה.

          עוד טען ב"כ העורר, כי לא מתקיימת עילת מעצר בעניינו של העורר. לטענת ב"כ העורר מדובר בתקרית שבה הותקף העורר על ידי השוטרים, ולא להיפך, ולא נשקפת מהעורר כל סכנה שהיא.

          בכל הנוגע לאפשרות שחרורו של העורר לחלופת מעצר, שב ב"כ העורר וטען, כי היה מקום לשחרר את העורר לחלופת מעצר למעצר בית בדירה בה העורר מתגורר ביחד עם חברתו, ובפיקוח חברתו של העורר, המהווה כלפיו דמות סמכותית.

5.       לעומת טענות ב"כ העורר טען ב"כ המשיבה כי אין להתערב בהחלטת בית המשפט קמא. לטענת ב"כ המשיבה, יש ב דו"חות הפעולה של השוטרים משום ראיות לכאורה מספיקות, קיימת עילת מעצר, שעניינה מסוכנותו של העורר, ואין מקום בנסיבות העניין לשחררו לחלופת מעצר.

6.       לעניין הראיות:

          בחנתי את תיק החקירה, ומצאתי כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העובדות המפורטות בכתב האישום.

          לטענת ב"כ העורר, מתעוררת בתיק זה שאלה עקרונית, והיא, שהשוטרים המעורבים באירועים הנזכרים בכתב האישום לא נחקרו ככל עד אחר, ולא נגבו מהם הודעות, וכל חומר החקירה הוא למעשה דו"וחת פעולה שנרשמו על ידם.

          אמנם, חומר החקירה הוא למעשה דו"חות הפעולה שנרשמו על ידי השוטרים, אך לא מצאתי, כי הייתה חובה לגבות מהם הודעות. דו"חות הפעולה הם בבחינת ראיות קבילות לכאורה, ועל משקלם יעמוד בית המשפט במסגרת שמיעת המשפט בתיק העיקרי. טיבם של דברים, ששוטרים מבצעים פעולות שונות בקשר לאכיפת החוק, ואת פעולותיהם הם מתעדים בדו"חות פעולה. דו"חות פעולה אלה הם ראיות לכל דבר ועניין. חזקה על שוטר הרושם דו"ח פעולה, כי הוא יודע משמעותו של הדו"ח וכן יודע הוא שעליו לתעד את הדברים באופן מלא ושלם, כפי שקלט אותם בחושיו, ובסמוך לאחר האירוע. עם כל הכבוד לסנגור המלומד, הרי טענותיו מובילות לכך, שהשוטרים שהיו מעורבים באירוע יחקרו בידי חבריהם, והרי זה בדיוק המצב שהמחוקק ביקש למנוע כאשר הקים את המחלקה לחקירת שוטרים.

          על כן, לאחר ששקלתי טענות ב"כ הצדדים, ועיינתי בתיק החקירה, הנני סבור כי יש בידי המשיבה ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות לעורר בשני האישומים.